אוזניים ללא בשר

…מכל החגים שיש בארץ ולא חסר תודה לאל, יש אחד שאני אוהבת יותר מכל האחרים
פורים:-)

וזה לא סתם. החג דומה, מבחינת המאפיינים הנראים שלו לפחות, מאוד לחג שחגגתי במשך כל שנות הילדות עם המשפחה, מאז שאני זוכרת את עצמי: קרנבל

בניגוד ל-מה שאולי בארץ חושבים, קרנבל הוא לא רק, ולא בעיקר, “סמבה בריו”. בכל אירופה, במשך מאות של שנים, חוגגים קרנבל, ובין היתר, בהולנד. יש אזורים בהולנד שמזוהים עם החג יותר מאשר אזורים אחרים: במיוחד אזורים בדרום ובמזרח הולנד, חוגגים קרנבל “חזק”, במשך מספר ימים ולילות וללא הרף
נולדתי וגדלתי במזרח הולנד, וגרתי עם הוריי בכפר “אולדנזאל“, אחד ממוקדי ה”הארד-קור” מבחינת החג, כך שהחג זורם בעורקיי מאוד חזק. כל שנה הינו עסוקים עם החג, לפחות במשך כחודשיים. השכונה שלנו הייתה משתתפת בעדליידע כקבוצה: האימהות הכינו את התחפושות (ברמת על!), האבות היו בונים עגלות (מקצוענות, חבל”ז), ואנחנו הילדים, עזרנו במה שיכולנו ובעיקר, התרגשנו לקראת החגיגות. כשהגרתי לישראל בגיל 25, מיד אימצתי את חג הפורים, שהזכיר לי הרבה זיכרונות ילדות שמחים, ועם הרבה שמחה בלב, אני משתתפת, בעונג רב, בחגיגות הפורים למיניהם כל שנה

נסיכי קרנבל” בתפקיד”

למה חוגגים קרנבל

כמו שחג הפורים קשור למקורות יהודיים, חג הקרנבל קשור למקורות נוצריים (קטולים במיוחד). החג, בו נהוג לאכול ולשתות הרבה, מסמל את תחילתו של 40 ימי צום עד לתחילת חג הפסחא. בחג הפסחא, חוגגים את תקומתו של ישו לאחר שלושה ימים של מוות (קליני, תרדמת ?). 40 ימי הצום מסמלים את הכפרה על הסבל שנגרם ל”בנו של אלוהים” תרם, ובזמן הריגתו, וגם עבור 40 שנות נדודים של העם היהודי במדבר, לאחר יציאתו ממצריים. אלו באמת שני אירועים שמצדיקים חרטה עמוקה הייתי אומרת
כיום, כאשר החילוניות באירופה נפוצה מאוד, חוגגי הקרנבל אמנם אוכלים ושותים (ללא הרף), אך הצום, איך נאמר זאת בעדינות… כבר לא ממש צוין. השם “קרנבל” דרך אגב, מקורו בלטינית, אך יש פירושים שונים לגבי משמעותו המדויק: על פי אחת מהנחות, שם החג אומר כך: “קרנה” (=בשר) ו-“וואלה”, (=שלום, להתראות) כלומר: תגידו “ביי ביי לאכילת בשר” בתקופת הצום שמתחיל מיד בתום החגיגות

מאפייני החג

רוב מאפייני חג הפורים (חוץ מקריאת מגילת אסתר ואוזני המן כמובן) ניתן למצוא גם בחג הקרנבל: איפור, תחפושות, עדליידע, שתייה ומסיבות בגנים, בתי הספר, בעיר ובכפר. יש עוד הבדל מעניין : במשך חגיגות הקרנבל, במחוזות הדרומיים והמזרחיים בהולנד, עיירות וכפרים מקבלים אפילו שמות אחרים (קרי: מצחיקים), וראשי מועצה ועיר “החולפים זמנית” על ידי “הנהלה חדשה” של “נסיכי הקרנבל ושגניהם”. מספר הסגנים תמיד מונה 11 אנשים. למה 11? מכיוון שהמספר 11 מסמל “שיגעון” ו”התבדחות” בהיסטוריה האירופית, כמו שמספר 13 ידוע במשמעותו “ביש מזל”. בכל שנה לפני החג, מתקיימות בחירות של משש לנסיכים ולסגנים. לאחר הבחירות, הנסיכים והסגנים מתחילים בארגון החג, ובזמן החג הם לבושים במדים מיוחדים (ראה תמונה מעלה). התפקיד של נסיך קרנבל מאוד נחשק בקרב צעירי העיר/הכפר, ואם נבחרת פעם לתפקיד של נסיך או סגן קרנבל, העניין אף עוזר לך בחיים האמתיים. זהו תפקיד מכובד אפילו לקורות החיים וברעיון לעבודה! אם אתם מוצאים את עצמכם באמצע חגיגות קרנבל, כדאי ונהוג, כאשר פוגשים נסיך או סגן קרנבל, להצדיע לו, אבל לא כמו בצבא: יד ימין מצדיע בצד שמאל של הראש, כי מדובר בקרנבל בו הופכים את החיים, באופן מילולי

סיבה למסיבה

כאמור, למרות שמדובר בחג שנחשב כנוצרי קתולי לרוב הדעות, הקרנבל כיום אינו קשור כל כך לדת, וזאת מכיוון שהחוגגים ברובם אינם קטולים כבר מזמן. יש מאמרים שמעידים על כך כי החג היה קיים כבר לפני הנוצרות, וכי הנוצרות בעצם הפכה אותה לחג משלה, כמו שהיא עשתה עם חגים ומנהגים נוספים
יש הטוענים כי חג הקרנבל בעצם פשוט נותן לאנשים להתפרע קצת בזמן שהם “מסתירים” את זהותם בעזרת תחפושות. ועל הצורך להתפרעות, אין לנוצרות ולאף אחד בעלות או שליטה או אפילו תשובה הולמת: הצורך להתפרעות קיימת באנושות מאז ומתמיד, אז, ברוב חכמתנו, הפכנו אותה לסיבה למסיבה

למי שמתחשק לו לראות פעם עדליידע הולדנית ולחוות את חג הקרנבל
החג יתחיל השנה ב-3 במרץ ויסתיים ב-5 במרץ
!בואו מחופשים ועם אנרגיות טובות: מתאים לכל המשפחה
🙂