אוזניים ללא בשר

…מכל החגים שיש בארץ ולא חסר ב”ה, יש אחד שאני אוהבת יותר מכל האחרים
פורים
וזה לא סתם. החג דומה, מבחינת המאפיינים הנראים שלו לפחות, מאוד לחג שחגגתי במשך כל שנות הילדות עם המשפחה, מאז שאני זוכרת את עצמי: קרנבל

בניגוד ל-מה שאולי בארץ חושבים, קרנבל הוא לא רק, ולא בעיקר, “סמבה בריו”. בכל אירופה, במשך מאות של שנים, חוגגים קרנבל, ובין היתר, בהולנד. יש אזורים בהולנד שמזוהים עם החג יותר מאשר אזורים אחרים: במיוחד איזורים בדרום ובמזרח הולנד, חוגגים קרנבל “חזק”, במשך מספר ימים ולילות וללא הרף
נולדתי וגדלתי במזרח הולנד, וגרתי עם הוריי בכפר “אולדנזאל“, אחד ממוקדי ה”הארד-קור” מבחינת החג, כך שהחג זורם בעורקיי מאוד חזק. כל שנה הינו עסוקים עם החג, לפחות במשך כחודשיים. השכונה שלנו הייתה משתתפת בעדלאידע כקבוצה: האמהות הכינו את התחפושות (ברמת על!), האבות היו בונים עגלות (מקצוענות, חבל’ז), ואנחנו הילדים, עזרנו במה שיכולנו ובעיקר, התרגשנו לקראת החגיגות. כשהגרתי לישראל בגיל 25, מיד אימצתי את חג הפורים, שהזכיר לי הרבה זיכרונות ילדות שמחים, ועם הרבה שמחה בלב, אני משתתפת, בעונג רב, בחגיגות הפורים למיניהם כל שנה

ולמה חוגגים קרנבל

נסיכי קרנבל” בתפקיד”

כמו שחג הפורים קשור למקורות יהודיים, חג הקרנבל קשור למקורות נוצריים (קטוליים במיוחד). החג, בו נהוג לאכול ולשתות הרבה, מסמל את תחילתו של 40 ימי צום עד לתחילת חג הפסחה. בחג הפסחה, חוגגים את תקומתו של ישו לאחר שלושה ימים של מוות (קליני, תרדמת ?). 40 ימי הצום מסמלים את הכפרה על הסבל שנגרם ל”בנו של אלוהים” תרם, ובזמן הריגתו, וגם עבור 40 שנות נידודים של העם היהודי במדבר, לאחר יציאתו ממצריים. אלו באמת שני אירועים שמצדיקים חרטה עמוקה הייתי אומרת
כיום, כאשר החילוניות באירופה נפוצה מאוד, חוגגי הקרנבל אמנם אוכלים ושותים (ללא הרף), אך הצום, איך נאמר זאת בעדינות… כבר לא ממש צויין. השם “קרנבל” דרך אגב, מקורו בלטינית, אך יש פירושים שונים לגבי משמעותו המדויק: על פי אחת מהנחות, שם החג אומר כך: “קרנה” (=בשר) ו-“וואלה”, (=שלום, להתראות) כלומר: תגידו “ביי ביי לאכילת בשר” בתקופת הצום שמתחיל מיד בתום החגיגות

מאפייני החג

רוב מאפייני חג הפורים (חוץ מקריאת מגילת אסתר ואוזני המן כמובן) ניתן למצוא גם בחג הקרנבל: איפור, תחפושות, עדלאידע, שתייה ומסיבות בגנים, בתי הספר, בעיר ובכפר. יש עוד הבדל מעניין : במשך חגיגות הקרנבל, במחוזים הדרומיים והמזרחיים בהולנד, עיירות וכפרים מקבלים אפילו שמות אחרים (קרי: מצחיקים), וראשי מועצה ועיר “הוחלפים זמנית” על ידי “הנהלה חדשה” של “נסיכי הקרנבל וסגניהם”. מספר הסגנים תמיד מונה 11 אנשים. למה 11? מכיוון שהמספר 11 מסמל “שיגעון” ו”התבדחות” בהיסטוריה האירופית, כמו שמספר 13 ידוע במשמעותו “ביש מזל”. בכל שנה לפני החג, מתקיימות בחירות של משש לנסיכים ולסגנים. לאחר הבחירות, הנסיכים והסגנים מתחילים באירגון החג, ובזמן החג הם לבושים במדים מיוחדים (ראה תמונה מעלה). התפקיד של נסיך קרנבל מאוד נחשק בקרב צעירי העיר/הכפר, ואם נבחרת פעם לתפקיד של נסיך או סגן קרנבל, העניין אף עוזר לך בחיים האמיתיים. זהו תפקיד מכובד אפילו לקורות החיים וברעיון לעבודה! אם אתם מוצאים את עצמכם באמצע חגיגות קרנבל, כדאי ונהוג, כאשר פוגשים נסיך או סגן קרנבל, להצדיע לו, אבל לא כמו בצבא: יד ימין מצדיע בצד שמאל של הראש, כי מדובר בקרנבל בו הופכים את החיים, באופן מילולי

סיבה למסיבה

כאמור, למרות שמדובר בחג שנחשב כנוצרי קטולי לרוב הדעות, הקרנבל כיום אינו קשור כל כך לדת, וזאת מכיוון שהחוגגים ברובם אינם קטולים כבר מזמן. יש מאמרים שמעידים על כך כי החג היה קיים כבר לפני הנוצרות, וכי הנוצרות בעצם הפכה אותה לחג משלה, כמו שהיא עשתה עם חגים ומנהגים נוספים
יש הטוענים כי חג הקרנבל בעצם פשוט נותן לאנשים להתפרע קצת בזמן שהם “מסתירים” את זהותם בעזרת תחפושות. ועל הצורך להתפרעות, אין לנוצרות ולאף אחד בעלות או שליטה או אפילו תשובה הולמת: הצורך להתפרעות קיימת באנושות מאז ומתמיד, אז, ברוב חוכמתינו, הפכנו אותה לסיבה למסיבה


למי שמתחשק לו לראות פעם עדלאידע הולדנית ולחוות את חג הקרנבל
החג יתחיל השנה ב-3 במרץ ויסתיים ב-5 במרץ
!בואו מחופשים ועם אנרגיות טובות: מתאים לכל המשפחה
🙂



קויקנהוף: גן עדן של 7 מיליון פקעות

הי לכם:-)

מי לא אוהב פרחים? כולם אוהבים! אז זהו בלוג בשבילך:-) אנחנו כאן ב-אי לאב הולנד אוהבות בדרך כלל לשתף אטרקציות ואתרים הולנדיים חדשים ופחות מוכרים לקראת הטיול שלכם, אבל בעונה הזאת, לקראת האביב, אין ברירה… חייבות לכתוב קצת על פארק הפקעות הידוע ההולנדי המרהיב ביופיו, קויקנהוף, 40 קמ’ מאמסטרדם

המילה “קויקן” משמעותה בעברית “מטבח“, ו”הוף” אומר “גינה”, “גן” ו”חצר”, גם במובן האצילי, המלכותי. למעשה, הפראק קרוי על שם ארמון ה-קויקנהוף שנמצא בסמוך לפארק

ארמון קויקנהוף

פארק הפקעות נמצא במרחק נסיעה במכונית של חצי שעה בלבד דרומה-מערבה מאמסטרדם , ושוכן קרוב לים. אפשר גם בקלות להגיע ברכבת ובאוטובוס, וזה יקח לכם כשעה ורבע
הפארק נפתח ב-21 במרץ ועד ל-19 במאי, זהו זמן פריחת השיא של רוב סוגי הפקעות. חוץ מלטייל בפארק ברגל, יש אפשרות להשכיר אופניים (רגילות וגם אופני טנדם), ואפשר גם להפליג עם סירה חשמלית על התעלות המעקיפות את הפארק: תמונות מרהיבות של פריחת הפקאות מובטחת! חוץ מסיורים מודרכים, קיימים שלל של אירועים ופעילויות בפארק לכל המשפחה, מידע עליהם נמצא באתרים הבאים

מידע שימושי (באנגלית) על הפארק אפשר למצוא בבלוג הזה, וכמובן יש לפארק אתר אינטרנט רשמי לקניית כרטיסי כניסה והזמנת סיור מודרך, אופניים או סירה חשמלי

 למה פקעת הצבעוני הפך לסמל של הולנד
קצת היסטוריה


מניה הצבעונים – 1636 – 1637

במאה ה-17 , הולנד הייתה בתקופת פריחה מטורפת בתחום המדעים, המסחר והאמנויות. המצאות רבות, כמו כן, עבודות אמנות רבות, נוצרו בתקופה זו. מאה זה ידוע בשם “מאה הזהב” . גם מבחינה פוליטית ומבחינת כוח צבאי (בעיקר ימי), הולנד הייתה בשיא שלא הכירה לפני ומאז. גם מדינות אירופאיות אחרות ידעו פריחה מדהימה בתקופה זו, ועל כך מושתתת הציוויליזציה המערבית כפי שהיא התפתחה מאז, ועד היום

 מניה הצבעונים התרחשה בדיוק במאה הזה. פקעות הובאו להולנד מאזורים רחוקים דרך הים ומחיריהם תפסו לגבהים מטורפים. בינואר 1637 פקעת של צבעוני מיוחד נמכר בשובי של פי 10 של משכורת שנתית של איש מקצוע מיומן, בשובי של בית אמסטרדמי על תעלה

פקעות שעדיין באדמה, היו מיוחסות כ”אופציות” עליהן היו עושים ספקולציה, ממש כמו בבורסה. עד היום, כלכלנים מתייחסים למניה הפקעות כ-בועה הכלכלית הראשונה בהיסטוריית העולם, והמונח עד היום בשימוש כמטפור עבור בועות כלכליות בעולם

יש סרט רומנטי (שלא מזמן שודר בארץ), על הנושא ובו אפשר לראות, עד כמה הצבעוני הטריף  להולנדים את הראש בימים האלו

הנה הטריילר

למי שמתכנן טיול בתקופת מרץ – מאי להולנד: אל תפספסו את מיליוני הפקעות הפורחות ב-קויקנהוף! חייבים לראות את הפריחה הזו לפחות פעם אחת! מאחלות לכם טיול פורח ומבושם

🙂