ארנב עם ביצים

הי, איזה כיף שאתם פה אתנו ותודה גדולה לעוקבים שלנו😊

יש לי שאלה אליכם: האם כבר הזמנתם טיסה להולנד לחודש אפריל? תיכף תגלו שכדאי מאוד…ועדיין לא מאוחר להזמין!
זאת אכן העונה לגיחה קטנה וחלומית להולנד, ומכמה סיבות: החורף נגמר. הטבע התעורר ומראה עכשיו את כל יופי שלו. קצת גשם. קצת שמש, לא חם מידי. עם קצת מזל, תהנו אפילו מימים שמשיים ממש. הפארקים ברובם כבר נפתחו ואין תורים מטורפים כמו בקיץ. בנוסף, יש את חג הפסחא בדרך ולכן מתקיימים גם המון אירועים מיוחדים בכל המדינה, ולא פחות חשוב מכל הנאמר, מחירי הטיסה עדיין רחוקים מהשיאים הקיציים…אפשר לומר שיש הרבה סיבות טובות למה לטוס להולנד בזמן הקרוב😊

ציפורים מקננות, לבלוב ופריחה עם ריח משכר באוויר, פרפרים מתעופפים סביב…הולנד באביב.

Aglais io
מדורת פסחא. מנהג שקיים בהולנד רק במחוזות המזרחיים

פסחא, או “פאסן” כמו שאומרים בהולנד, נחשב כחג נוצרי, זה ידוע. הנוצרים מבין ההולנדים חוגגים את החג על פי המסורת הדתית שלהם. לרוב ההולנדים, החג מסמל בעיקר סוף שבוע ארוך כי ביום שני אפשר להישאר במיטה😊 לחג גם מאפיינים “פגניים”, כמו למשל מדורות הפסחא. מאפיין זה הינו מקומי ביותר: רק במחוזות מעטים, אלה שבמזרח הולנד, מדורות ענק אלו הן חלק מהחג.

חג הפסחא, על קצה המזלג

  • תאריך החג: 21-22 באפריל. החג תמיד “נופל” על יום ראשון ושני
  • מה חוגגים: הנוצרים מציינים את מותו ותקומתו של ישו.
  • חג הפסחא נחשב כחג החשוב ביותר בנצרות. בכנסיות מתקיימות דרשות מיוחדות.
  • ניקיון יסודי בבתים (“ניקיונות האביב”)
  • אכילת מצות (בהולנד ישנן רק עגולות) – לציון יציאת מצריים, כמו ביהדות.

  • צביעה ואכילת ביצים. האפרוח שיוצא מהביצה, מסמל את ישו שקם לתחייה ויצא ממערת הקבר. מנהג זה קיים כנראה מאז מהמאה ה-4 לספירה: נשים עשירות (שבעליהן היו בעלי אדמות בחברה הפאודאלית), היו מחלקות ביצים לעובדיהן לאחר החורף הקר והמתיש נגמר. חלוקת ביצים על ידי הנשים, הייתה אקט של “פרגון”, אות הוקרה לעמלם הקשה של האיכרים וכתמריץ להמשך עבודה. ביצים במתנה…זה לא נשמע כל כך נדיב היום… :-/
  • דימויים של ארנבים ואפרוחים. דמות הארנב מגיעה מסיפור גותי (גרמני) מיתולוגי. לפי הסיפור, האלה אאוסטרה (מכאן: Easter), אלת האביב והפריון, פעם “איחרה לעבודה” ולא הביאה את האביב בזמן אל העולם. כתוצאה מכך, ציפור אחת כמעט מתה מקור ולא הייתה יכולה לעוף יותר. ללא כנפיים מתפקדות, הציפור הייתה אבודה ולכן, האלה הפכה אותה לארנב. הגיוני לגמרי לא?!

    צרכנות

    בדומה לחג הכריסטמס (אך בקני מידה צנועים יותר), גם חג הפסחא הפך לחגיגה על הארנק של הצרכן. חנויות מושכות קונים עם ביצי שוקולד ענק בחלונות הראווה. גם ארנבונים משוקולד, זרי וסידורי פרחים שזורים ברוח החג, נמכרים בכמויות מכובדות. אם קניתם או קבלתם עציץ או סידור פרחים בתקופת הפסחא, תמצאו בו בדרך כלל ענפי ערבה מפותלים, ביצים צבעוניות או דימויים של אפרוחים או ארנבים קטנים.

    הולנד באפריל 2019

    תהלוכת פרחים

    ב-22.4, מתקיימים, במקומות שונים בהולנד, פסטיבלים מרהיבים הנקראים: “בלומן קורסו” (“תהלוכת פרחים”). אחת מהן נחשבת כתהלוכת הפרחים הרשמית של הולנד. מדובר בתהלוכה הגדולה ביותר באזור שמוכר כמקום גידול פרחי פקעות (Bollenstreek). העגלות בתהלוכה שיעברו על פניכם מודבקים עם מיליוני ראשי פרחים בשלל צבעים. איך אומרים: “ברומה, תתנהג כמו רומאי”. “בהולנד, תראו תהלוכת פרחים”. אין דבר יותר הולנדי מתהלוכת הפרחים:-) 

    קונצרט

    ברוב העיירות הגדולות, מבצעות התזמורות בתקופה זו את הקונצרט: ה-מטאוס פסיון. הקונצרט נכתב על ידי יוהאן סבסטיאן בך בשנת 1727. הקונצרט מבוסס על הסיפור העיקרי מתוך הברית החדשה,: צליבתו, מותו ותקומתו של ישו . לרכישת כרטיסים באמסטרדם.

 

  • פסטיבל ה-“פאס פופ”

    כמובן לא כולם אוהבים מוסיקה קלאסית, כך שטוב שבתאריכים 19-21.4, יתקיים פסטיבל עם סוג אחר לגמרי של מוסיקה, פסטיבל ה-, פאס-פופ. פסטיבל ענק ומטורף עם הרבה להקות על מספר במות.

    מלך הולנד: ווילם-אלקסנדר

יום המלך – 27.4

יום חג שכלל לא קשור לחג הפסחא, אבל מתקיים בפחות משבוע אחרי: יום הולדת מלכותי הולנדי. ווילם-אלכסנדר חוגג, יחד עם כל המדינה את יום הולדתו. אם תגיעו לביקור בחג הפסחא, אפשר לשלב אירוע שמח בקלות. לאחר כמה דורות של מלכות, יש להולנד כרגע מלך ולו אישה ושלוש בנות. כל שנה ביום הולדתו, המלך מבקר, יחד עם משפחתו, עיר אחרת בהולנד וחוגג עם תושביה את יום הולדתו. מכל רחבי הולנד, אנשים מגיעים אל העיר הנבחרת כדי לחגוג ולשמוח יחד. השנה, העיר שתארח את המשפחה המלכותית, הינה אאמרספורט ששוכנת במרכז הולנד. העיר תכין שלל של פעילויות שמראות את הייחודיות שלה מבחינת טכנולוגית, חברתית, אמנותית ועוד. ניתן להגיע ליום ההולדת, ועם הרבה מזל, ללחוץ את ידו של המלך, המלכה או הנסיכות, ולהחליף איתם כמה מילים. כל העיר תהיה כתומה (על פי שם המשפחה המלכותית – וואן אורנייה (של כתום), ותראו גם המון דגלי אדום-לבן-כחול מתנופפים על הבתים. מסעדות ופאבים מגישים בדרך כלל מנות מיוחדות, וברחובות מתקיימים משחקים, ירידים, הופעות רחוב, מופעים ועוד המון. זאת סיבה למסיבה, לקהל ולמלך ומשפחתו! סרטון קטן להמחשה של יום המלך לפני שנה.

 

עד כאן הפוסט שלנו עם רעיונות לביקור באפריל בהולנד. אם תרצו לקרוא על עוד רעיונות,
או אם יש לכם שאלה, אנחנו כאן כמובן:-)

מאחלות טיול נעים – לאן שתיסעו!
פטרה וג’ניפר

 

אוזניים ללא בשר

…מכל החגים שיש בארץ ולא חסר תודה לאל, יש אחד שאני אוהבת יותר מכל האחרים
פורים:-)

וזה לא סתם. החג דומה, מבחינת המאפיינים הנראים שלו לפחות, מאוד לחג שחגגתי במשך כל שנות הילדות עם המשפחה, מאז שאני זוכרת את עצמי: קרנבל

בניגוד ל-מה שאולי בארץ חושבים, קרנבל הוא לא רק, ולא בעיקר, “סמבה בריו”. בכל אירופה, במשך מאות של שנים, חוגגים קרנבל, ובין היתר, בהולנד. יש אזורים בהולנד שמזוהים עם החג יותר מאשר אזורים אחרים: במיוחד אזורים בדרום ובמזרח הולנד, חוגגים קרנבל “חזק”, במשך מספר ימים ולילות וללא הרף
נולדתי וגדלתי במזרח הולנד, וגרתי עם הוריי בכפר “אולדנזאל“, אחד ממוקדי ה”הארד-קור” מבחינת החג, כך שהחג זורם בעורקיי מאוד חזק. כל שנה הינו עסוקים עם החג, לפחות במשך כחודשיים. השכונה שלנו הייתה משתתפת בעדליידע כקבוצה: האימהות הכינו את התחפושות (ברמת על!), האבות היו בונים עגלות (מקצוענות, חבל”ז), ואנחנו הילדים, עזרנו במה שיכולנו ובעיקר, התרגשנו לקראת החגיגות. כשהגרתי לישראל בגיל 25, מיד אימצתי את חג הפורים, שהזכיר לי הרבה זיכרונות ילדות שמחים, ועם הרבה שמחה בלב, אני משתתפת, בעונג רב, בחגיגות הפורים למיניהם כל שנה

נסיכי קרנבל” בתפקיד”

למה חוגגים קרנבל

כמו שחג הפורים קשור למקורות יהודיים, חג הקרנבל קשור למקורות נוצריים (קטולים במיוחד). החג, בו נהוג לאכול ולשתות הרבה, מסמל את תחילתו של 40 ימי צום עד לתחילת חג הפסחא. בחג הפסחא, חוגגים את תקומתו של ישו לאחר שלושה ימים של מוות (קליני, תרדמת ?). 40 ימי הצום מסמלים את הכפרה על הסבל שנגרם ל”בנו של אלוהים” תרם, ובזמן הריגתו, וגם עבור 40 שנות נדודים של העם היהודי במדבר, לאחר יציאתו ממצריים. אלו באמת שני אירועים שמצדיקים חרטה עמוקה הייתי אומרת
כיום, כאשר החילוניות באירופה נפוצה מאוד, חוגגי הקרנבל אמנם אוכלים ושותים (ללא הרף), אך הצום, איך נאמר זאת בעדינות… כבר לא ממש צוין. השם “קרנבל” דרך אגב, מקורו בלטינית, אך יש פירושים שונים לגבי משמעותו המדויק: על פי אחת מהנחות, שם החג אומר כך: “קרנה” (=בשר) ו-“וואלה”, (=שלום, להתראות) כלומר: תגידו “ביי ביי לאכילת בשר” בתקופת הצום שמתחיל מיד בתום החגיגות

מאפייני החג

רוב מאפייני חג הפורים (חוץ מקריאת מגילת אסתר ואוזני המן כמובן) ניתן למצוא גם בחג הקרנבל: איפור, תחפושות, עדליידע, שתייה ומסיבות בגנים, בתי הספר, בעיר ובכפר. יש עוד הבדל מעניין : במשך חגיגות הקרנבל, במחוזות הדרומיים והמזרחיים בהולנד, עיירות וכפרים מקבלים אפילו שמות אחרים (קרי: מצחיקים), וראשי מועצה ועיר “החולפים זמנית” על ידי “הנהלה חדשה” של “נסיכי הקרנבל ושגניהם”. מספר הסגנים תמיד מונה 11 אנשים. למה 11? מכיוון שהמספר 11 מסמל “שיגעון” ו”התבדחות” בהיסטוריה האירופית, כמו שמספר 13 ידוע במשמעותו “ביש מזל”. בכל שנה לפני החג, מתקיימות בחירות של משש לנסיכים ולסגנים. לאחר הבחירות, הנסיכים והסגנים מתחילים בארגון החג, ובזמן החג הם לבושים במדים מיוחדים (ראה תמונה מעלה). התפקיד של נסיך קרנבל מאוד נחשק בקרב צעירי העיר/הכפר, ואם נבחרת פעם לתפקיד של נסיך או סגן קרנבל, העניין אף עוזר לך בחיים האמתיים. זהו תפקיד מכובד אפילו לקורות החיים וברעיון לעבודה! אם אתם מוצאים את עצמכם באמצע חגיגות קרנבל, כדאי ונהוג, כאשר פוגשים נסיך או סגן קרנבל, להצדיע לו, אבל לא כמו בצבא: יד ימין מצדיע בצד שמאל של הראש, כי מדובר בקרנבל בו הופכים את החיים, באופן מילולי

סיבה למסיבה

כאמור, למרות שמדובר בחג שנחשב כנוצרי קתולי לרוב הדעות, הקרנבל כיום אינו קשור כל כך לדת, וזאת מכיוון שהחוגגים ברובם אינם קטולים כבר מזמן. יש מאמרים שמעידים על כך כי החג היה קיים כבר לפני הנוצרות, וכי הנוצרות בעצם הפכה אותה לחג משלה, כמו שהיא עשתה עם חגים ומנהגים נוספים
יש הטוענים כי חג הקרנבל בעצם פשוט נותן לאנשים להתפרע קצת בזמן שהם “מסתירים” את זהותם בעזרת תחפושות. ועל הצורך להתפרעות, אין לנוצרות ולאף אחד בעלות או שליטה או אפילו תשובה הולמת: הצורך להתפרעות קיימת באנושות מאז ומתמיד, אז, ברוב חכמתנו, הפכנו אותה לסיבה למסיבה

למי שמתחשק לו לראות פעם עדליידע הולדנית ולחוות את חג הקרנבל
החג יתחיל השנה ב-3 במרץ ויסתיים ב-5 במרץ
!בואו מחופשים ועם אנרגיות טובות: מתאים לכל המשפחה
🙂



 

“פולקלור הולנדי: “סינטרקלאס

הי לכם

אנחנו בדרך כלל נוהגות לתת עצות פרקטיות לקראת החופשה שלכם בהולנד, מה יש לעשות בעיר, איפה הפארקים, איזה דברים מיוחדים יש כרגע בהולנד שעוד לא ראיתם חוויתם…אבל הפעם אנו כותבות לכם סיפור על פולקלור הולנדי, חג משפחתי ייחודי להולנד, שחוגגים אותו בעונה הנוכחית, החורף. חוויה לילדים עד גיל 5, 6

אם אתם מתכננים לטייל בהולנד בתחילת דצמבר, תראו את סממני חג משפחתי הולנדי עסלי הנקרא סינטרקלאס
סינטרקלטס הוא איש זקן, מזוקן, לבוש באדום עם קובע שפיצי על הראש וגלימה מרשימה, והוא בא לביקור בהולנד פעם בשנה במטרה חשובה מאוד: לשמח ילדים.

כן, חג זה מיועד בעיקר לילדים קטנים שעדיין מאמינים, בתמימותם, כי סינטרקלאס הוא אדם חי וקיים. ברגע מסויים בילדות, בדרך כלל בגיל 5-6, שומע הילד, בטעות או בכוונה, מההורים או מהאח/האחות/החבר/החברה, שסינטרקלאס לא באמת קיים…אוי…הלם, נחרב העולם לפרק זמן ממש, וברגע זה יש  לילד להתמודד עם העובדה, שהכל היה שקר אחד גדול…שכולם שמכיר מסביבו, היו חלק ממנו. אפשר להגיד, וואו, כמה נורא, למה עושים להם את זה? אפשר גם לחשוב, איזה יופי שנותנים לילדים להאמין בסיפור טוב שכזה, וכשמתבגרים, מכינים אותם לחיים האמיתיים… בכל אופן, זה החג, סינטרקלאס, ובטח שמתם לב שיש דמיון לסיפור שאולי יותר מוכר  לכם, זה של סנטה בתקופת חג המולד. עוד דמות מזוקנת בבגדים אדומים, משמח ילדים.
🙂

אז מה זה החג ההולנדי הזה?

זה לא פשוט להסביר את החג הזה מרוב שהוא מוזר…הנה נתחיל. כל שנה, ב-5 בדצמבר, תאריך שמוגדר כיום הולדתו של סינטרקלאס, הולנד וחלק ממושבותיה שלעבר, חוגגים חג משפחתי זה. הסיפור שמספרים לילדים, הוא ש-סינטרקלאס (דמות קדושה על פי הנוצרות אבל מי סופר) חי לו בספרד ומבקר בהולנד פעם בשנה (ביום הולדתו) יחד עם עוזריו “הפטרים השחורים”, על מנת לחלק מתנות לילדים. הקדוש מגיע בספינה יחד עם עוזריו ולרוב תמצאו גם סוס לבן על הספינה, כן, הסוס של סינטרקלאס.

By Michielverbeek – Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53103187

כאמור, מטרת הביקור היא לחלק מתנות לילדים שהתנהגו יפה (וגם לאלה שלא התנהגו יפה, אל דאגה הורים יקרים:)). סינטרקלאס רוכב על סוסו על הגגות הרטובות / קפואות והחלקלקות/המושלגות ההולנדיות (אכן, הוא רוכב מצטיין!) ועוזריו נכנסים דרך הערובות של הבתים (או דרך הדלת אם אין ערובה, כן…מה לעשות…קורה) כדי למסור מתנות בשקט בשקט, בלילה, כשהילדים ישנים שינה עמוקה. בבוקר הילדים רצים לסלון ומוציאים כי האיש הקדוש והטוב שהם כל כך אוהבים, הגיע לביתם בלילה והביא להם מתנות וסוכריות…שמחה וססון! תמורה המתנות, העוזרים לקחו איתם, מתוך נעל שילד מציב בסלון, קש וגזר לסוס של סינטרקלאס, על מנת שלא יהיה רעב בזמן שהוא רץ מבית לבית עם רוכבו. אתם מבינים, יש לנו כאן חג שדורש הרבה עבודה מההורים

העוזר של סינטרקלאס מדגים איך מענישים את מנהל מועדון הדמקה בגלל התנהגותו הלא טובה לכאורה

בימים שעברו, רק ילדים טובים היו מקבלים ממתקים ומתנות. ילדים שלא התנהגו יפה במשך השנה (מאז הביקור הקודם של סינטרקלאס), היו מקבלים מקלות (סימבולי או אמיתי…לקבלת מכות) והוריהם היו מספרים להם שסינטרקלאס תיכף ייקח אותם איתו בתוך שק (השק הריק בו היו המתנות/ממתקים שחילק לילדים הטובים)…איתו…לספרד…על הספינה…
חינוך הולנדי של פעם…למות עליו לא?
:-0

מבחינה היסטורית, סינטרקלאס (גם” סינט ניקולאס) היה הגמון שחי בכלל בטורקיה של היום (בעיר מירה, היום קראבוצ’אק) ב-3 לפנ”ס. קדוש זה הינו האפוטרופוס של ילדים, ימאים ו-אוי…, זונות. בטיול שלכם לאמסטרדם, אפשר לבקר בכנסיית ניקולאס שמוגדשת לקדוש זה. תמצאו את הכנסייה בין אחת התעלות המרכזיות היישר מהים הפתוח, לבין רובע החלונות האדומים המאוד קרוב…בחירת המיקום של דווקא כנסייה זו מובנת…בדיוק בין הימאי לבין צרכיו הלא מסופקים

אחרי כל הנאמר, חג הסינטרקלאס היום הוא חג טוב ושמח…לפחות…עד לפני מספר שנים. בשנים האחרונות, מתקיים דיון חברתי סוער, ברמה לאומית, בקשר לעוזריו של סינטרקלאס, ה”פטר“ים ה”שחור“ים. עוזרים אלו הם בדרך כלל אנשים לבנים מין הסתם (בהולנד לפחות, ראו תמונת הבלוג) שמאופרים בשחור, כולל פאות שחורות ובגדים צבעוניים שמזכירים ליבוש של משרת לאביר מלפני כמה מאות שנים. מקורה של דמות “המשרת” בספר ילדים שנכתב לפני 150 שנה, ובו מתואר עוזר אחד כזה לקדוש. לפני הוצאת הספר, לא היה לסינטרקלאס עוזר בכלל, כאשר היום יש לו רבים. הוויכוח החברתי הוא בגדול בין הולנדים לבנים לבין הולנדים בעלי עור קהה יותר, לגבי מקור ומשמעות הפנים השחורות של דמות העוזר בחג: המתנגדים לחג אומרים שמקור החג הוא בעבר העבדות של ההולנדים, כאשר הצד השני שתומך בשימור החג, אומר כי הפנים השחורות של העוזרים נובעות מירידתם דרך הערובות לתוך הבתים, כשמחלקים מתנות, ואינו קשור כלל לנושא מוצא אפריקאי או לתקופת העבדות. מה שמצחיק, שבמדינות שהיו פעם מושבות של הולנד, כמו למשל ארובה, אי מול חופי וונזואלה, הצבע השחור אפילו נמרח על הצבע השחור הטבעי של המחופש לעוזר של סינטרקלאס…ואין על הנושא דיון בשום צורה! בהולנד, כתוצאה מהלחץ החברתי סביב הנושא, העוזרים אינם מאופרים בצבע שחור יותר בהרבה מקומות בהולנד. הם מתאפרים בשלל של צבעים או רק מורחים כמה פסים של פחם על פניהם מה”ירידה בערובה”, ולרוב קוראים להם פשוט רק פטר

ההנחה הרובחת היא, שהסיפור על סנטה (בחג המולד שבסוף דצמבר), התפתח, בין היתר, מהסיפור ההולנדי המתואר ו”אבא קריסטמס” הבריטי. הולנדים ומהגרים מאזורים נוספים באירופה, שעברו לחיות בעולם החדש לפני כמה מאות, אולי התאימו את הסיפור האירופאי שהכירו, לסביבה החדשה שלהם…כך אולי איל הצפון מביא את רוכיו אל בתי הילדים למתן מתנות, במקום הסוס הלבן ההולנדי. פולקלור מהעולם הישן התערבב בעולם החדש ונוצר נרטיב חדש

בכל מקרה, אם אתם מתכננים טיול להולנד עם הילדים בתחילת דצמבר, (כאשר מחירי הטיסה יחסית נמוכים, יששש) לכו בעקבות הקהל לכיוון התעלה או האגם ותגידו שלום לסינטרקלאס ועוזריו….הילדים שלכם לא יתחרטו ויהנו מהמנהג בפוקלוריסטי, זה בטוח:-)